השכמת השחר

בקשתנו ותרגילנו בתורתך אינה רק שנתרגל, אלא שלימוד וקיום התורה יהפוך לטבע והרגל שולנו.

הברכה אוזר ישראל בגבורה שאנו מברכים בברכות השחר מלמדת אותנו מהי המשמעות האמיתית של גבורה.

הברכה הראשונה בסדרת ברכות השחר היא אשר נתן לשכוי בינה. לאחר שהודינו על הגוף, ולאחר שהודינו על הנשמה, הדבר הראשונה הוא תהליך ההבחנה שהוא התשתית לכל הכרה.

הבקשה והערב נא ה' אלוקינו התפרשה על יד בעל השפת אמת כרצון שדברי התורה יהפכו חלק מאתנו מלשון וערבב נא. שכן יש הבדל תהומי בין לימוד התורה לבין קנייתה.

שתי הברכות הראשונות של ברכת התורה מציינות שני צדדים ביחס שלנו לתורה. בשלב הראשון אנחנו "עוסקים" בדברי תורה. מטבע לשון זו מציינת את העובדה שאין אנו מבינים את התורה בהיותה אלוקית.בשלב השני דברי התורה ערבים עלינו ומציינים את ההתחברות שלנו לתורה.

מטבע הברכה מפליא לעשות בברכת אשר יצר נתפרש ע"י הרמ"א לפלא שבחיבור הנשמה, הדבר הרוחני, לגוף הגשמי.

ברכת אשר יצר באה לחזק אצל האדם את שפלותו, את היותו דומה לבהמה.לעומת זאת, ברכת התורה באה לחזק את הצד הרוחני שבו, את היכולת שלו לקדש את עצמו

הפיוט אדון עולם מורכז משני חלקים משלימים.בחצי הראשון אנו מתארים את גדולתו של הקב"ה ועוצמתו.ובחלק השני אנו באים לומר שעם כל זה שהקב"ה עסוק במטלה הגדולה הזו, קרוב הוא לכל אחד מאתנו ויחס קרוב לו עם כולנו.

אנו מברכים ומשבחים את הקב"ה על אשר יצר את האדם בחכמה. מאידך חז"ל נמנו וגמרו שמוטב לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. היאך ניישב בין שני הדברים?